תהלים, פרק ק״י, פסוק ג׳

בעת יציאת המנהיג למערכה צבאית, היא יּוֹם חֵילֶךָ, לוחמיו מתייצבים לעזרתו מתוך אהבה ורצון חופשי ומתגייסים כעַמְּךָ נְדָבֹת. התייצבות זו נובעת ממעלתו המוסרית ומפאר קדושתו של המנהיג, המוקף בְּהַדְרֵי קֹדֶשׁ ופועל ביושר, בניגוד לשליטים המנצלים את עמם. שלמותו ניכרה בו מינקותו, והוא נועד למלכות ולדרישת ה' מֵרֶחֶם מִשְׁחָר, בדומה לאור השחר הבוקע ומאיר את החשיכה. למרות השררה והמלחמות, המנהיג לא הפך ליהיר, אלא שמר על ענוותו, על נועם הליכותיו ועל רעננות כוחותיו מראשית דרכו, המלווים אותו כטַל יַלְדֻתֶיךָ.