יואל, פרק ג׳, פסוק ג׳

לקראת קץ הימים יחולל ה' מוֹפְתִים, כלומר אותות וסימנים חורגים מדרך הטבע, בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ. האותות בארץ יתבטאו בשפיכות דָּם המונית במלחמת גוג ומגוג, וָאֵשׁ של ברקים וגפרית תרד מן השמים על כוחות האויב. מתוך התבערה יעלו וְתִימְרוֹת עָשָׁן, שהם עמודי עשן זקופים וגבוהים כעץ התמר. מראות אלו יכולים להתפרש כאירועים פיזיים ממשיים, אך יש הרואים בהם משל לזעזועים ולצרות שיבואו על העמים, או תופעות טבעיות כליקויי מאורות המבשרים על מלחמות.