תהלים, פרק קכ״ז, פסוק ד׳

ילדים שנולדים לאדם בתקופת צעירותו, הנקראים בְּנֵי הַנְּעוּרִים, מהווים עבורו מקור של כוח והגנה, ממש כְּחִצִּים חזקים הנמצאים בְּיַד־גִּבּוֹר ומשמשים אותו להטיל אימה על אויביו. עוצמה זו מותנית בהכוונה נכונה של ההורה לתכלית של יראת ה' וקיום מצוות, כשם שהלוחם מכוון היטב את חציו למטרה, וכך מעשיהם הטובים של הילדים מעידים על חינוכו. במובן רחב יותר, דימוי זה מתייחס גם לתלמידים שאדם מחנך, אשר דברי התורה צריכים להיות שגורים בפיהם באופן מחודד וברור כחץ. עם זאת, ההשוואה לחץ מוכן לירייה נושאת גם אזהרה, שכן בדומה לחצים החשופים לאובדן, כך גם צעירים עלולים להיות פגיעים לסכנות ולחטאים, ולכן אין לאדם לבטוח באופן מוחלט בהצלחה חומרית הנשענת עליהם.