תהלים, פרק קכ״ז, פסוק ד׳

יצא לכם פעם לראות קשת שמותח את הקשת שלו ויורה חץ? חשבתם פעם מה גורם לחץ להגיע בדיוק למקום הנכון? הרי החץ לא עף מעצמו. המחשבה הזו עוזרת לנו להבין למה ילדים שנולדים להורים שלהם, שנקראים בְּנֵי הַנְּעוּרִים, דומים לחצים שנמצאים ביד של לוחם גיבור. למה התנ"ך מדמה אותם דווקא כְּחִצִּים? קודם כל, כי ילדים נותנים להורים שלהם כוח ועוזרים להם. אבל יש כאן סוד חינוכי מיוחד. לוחם חכם לא סתם יורה חצים באוויר בלי סיבה, אלא מכוון אותם בזהירות רבה אל המטרה. כשהחץ פוגע בדיוק במטרה, כולם יודעים שזה בזכות הגיבור שכיוון אותו כל כך טוב. ככה בדיוק הורים ומורים מכוונים את הילדים שלהם. הם מלמדים אותם תורה, לקיים מצוות וללכת בדרך של ה', וכשהילדים גדלים ועושים מעשים טובים, כולם רואים איזו הכוונה נפלאה הם קיבלו, ממש כמו חץ שהגיע למטרה בזכות מי שכיוון אותו באהבה.