יצא לכם פעם לחשוב מהי המתנה הכי גדולה שאדם יכול לקבל בחיים? אנשים מבוגרים עובדים לפעמים קשה מאוד כדי להרוויח כסף ולקנות דברים יקרים, כדי שיוכלו להשאיר אותם למשפחה שלהם. אבל לפעמים הם שוכחים שהאוצר האמיתי הוא בכלל המשפחה עצמה. להביא ילדים לעולם זו לא סתם פעולה רגילה של הטבע, אלא מתנה מיוחדת שמגיעה ישירות מ-ה'. לכן הפסוק קורא לילדים נחלת ה', כלומר המתנה הכי טובה, מעולה ומשובחת שאדם יכול לבקש. ה' הוא זה שנותן את המתנה הזו.
דוד המלך הרגיש את זה בעצמו. כשהוא שמע שהוא לא יוכל לבנות את בית המקדש, הוא התנחם בכך שהבן שלו, שלמה, יזכה לעשות זאת. הוא הבין שההצלחה האמיתית של האדם בעולם הזה היא לא עושר וכסף, אלא הבנים שלו. הפסוק ממשיך וקורא לילדים גם שכר פרי הבטן. בעצם, שני החלקים של הפסוק אומרים בדיוק את אותו הרעיון: הילדים הם השכר והתגמול הכי משמח וגדול שאפשר לזכות בו.