תהלים, פרק קמ״ט, פסוק ב׳

קשר של שמחה והתחדשות מחבר בין העם לה', ולכן יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו – בבורא אשר גידל ורומם את האומה, ויוצר מחדש את השבים אליו בתשובה, כאשר לשון הרבים במילה זו באה לבטא כבוד ותפארת. מול כלל האומה ניצבים בְּנֵי־צִיּוֹן, שהם הצדיקים הנמצאים בקרבה מתמדת לה', ולכן הם יָגִילוּ – ישמחו בהתלהבות מיוחדת על כל מדרגה רוחנית חדשה שהם משיגים. בין אם הפסוק משתמש בכפל לשון פיוטי ובין אם הוא מחלק בין הקבוצות, השמחה המשותפת אינה נובעת רק מטובה אישית. כולם שמחים בְמַלְכָּם מתוך התרגשות על התגלות כבוד ה' בעולם, על חזרת השכינה, ועל הנהגתו כמלך וכאב רחמן המקבל את עמו באהבה.