תהלים, פרק מ״ז, פסוק ז׳

האם קרה לכם פעם שהרגשתם כל כך שמחים ומודי תודה, שפשוט רציתם לשיר שוב ושוב בלי לעצור? כשאנחנו רוצים לשבח ולהודות לה׳, אנחנו משתמשים במילה זמרו כמה פעמים ברצף. החזרה הזו לא קורית סתם, אלא נועדה ללמד אותנו שהשירה והתודה צריכות להיות חזקות, מלאות ברגש, ולהימשך כל הזמן בלי הפסקה. כשאנחנו שרים לה׳, אנחנו פונים אליו בשתי דרכים שונות. קודם כל, אנחנו משתמשים בשם אלהים (שהכוונה היא לשיר "לאלהים"). השם הזה מזכיר לנו שה׳ הוא המנהיג של כל העולם כולו. כל אדם בעולם יכול להסתכל על הטבע, לחשוב קצת ולהבין שה׳ ברא את הכל ודואג לכל היצורים. אבל מיד אחר כך, אנחנו משתמשים במילה למלכנו. המילה הזו מתארת משהו קרוב ומרגש הרבה יותר, את הקשר המיוחד והבלעדי שיש לה׳ איתנו, עם ישראל. בשבילנו ה׳ הוא לא רק מי שברא את הטבע, אלא הוא ממש המלך הפרטי שלנו, ששומר עלינו ועושה לנו ניסים גדולים באהבה.