דוד מודה לה' על טובה כפולה שגמל עמו, ומצהיר כִּי מִכָּל צָרָה הִצִּילָנִי משום שהושיע אותו מהרעות שתכננו אויביו. החלק השני של הודייתו, וּבְאֹיְבַי רָאֲתָה עֵינִי, מבטא את העובדה שזכה לראות במפלתם את מה שחפץ וקיווה לראות. מנגד, ניתן להבין כי ההצלה השלמה מתבטאת דווקא בכך שהאויבים נותרו בחיים וניצבים מולו כשהם חסרי יכולת להרע לו. לפי הבנה זו, ההודיה היא על כך שניצל מבלי שהוצרך לפגוע בהם ומבלי שייענשו בידי ה', כפי שאירע בעת ששאול המלך רדף אחריו.
תהלים, פרק נ״ד, פסוק ט׳
כִּ֣י מִכׇּל־צָ֭רָה הִצִּילָ֑נִי וּ֝בְאֹיְבַ֗י רָאֲתָ֥ה עֵינִֽי׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.