מתוך תחושת חוסר אונים מול אויביו הרבים וההכרה שזכויותיו אינן מספיקות, המשורר משליך את יהבו על ה' ומתחנן: אֱלֹהִים בְּשִׁמְךָ הוֹשִׁיעֵנִי. הוא מבקש ישועה הנובעת ממידת הרחמים, למען שמו של ה' או בזכות השם שהוא תמיד בוטח בו. בחלקו השני של הפסוק, וּבִגְבוּרָתְךָ תְדִינֵנִי, הוא פונה אל מידת הדין ומבקש שה' יפעיל את כוחו כדי לעשות דין באויבים ולנקום את נקמתו מידם. מנגד, יש המבינים קריאה זו כתפילה שה' ידונו לכף זכות, או כהעדפה להישפט ישירות בידי ה' על עוונותיו במקום להישאר נתון לחסדיהם האכזריים של בשר ודם.
תהלים, פרק נ״ד, פסוק ג׳
אֱ֭לֹהִים בְּשִׁמְךָ֣ הוֹשִׁיעֵ֑נִי וּבִגְבוּרָתְךָ֥ תְדִינֵֽנִי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.