יצא לכם פעם לחשוב מה קורה כשמישהו מפר הבטחה ישנה? בני עמון היו רגילים להביא מס לאבא של המלך, אבל הם החליטו למרוד במלך החדש ולהפסיק לשלם. בעקבות המרד, המלך יצא להילחם בהם, והמילים וַיֶּחֱזַק עֲלֵיהֶם מספרות לנו שהוא פשוט גבר עליהם וניצח במלחמה.
בגלל הניצחון הזה, בני עמון נאלצו לשלם לו מס שכלל כסף והמון תבואה. הם הביאו לו חיטים שנמדדו בכֹּרִים, שזו מידה גדולה מאוד שמכילה יותר ממאתיים ועשרה ליטרים. בנוסף, הכתוב אומר וּשְׂעוֹרִים עֲשֶׂרֶת אֲלָפִים, כלומר הם הביאו גם עשרת אלפים כורים מלאים בשעורים. הכמויות האלו היו בהחלט מכובדות ומשמעותיות, אבל לא עצומות, כי ממלכת בני עמון לא הייתה גדולה במיוחד.
כשהפסוק אומר זֹאת הֵשִׁיבוּ לוֹ, הכוונה היא שבשנה הראשונה בני עמון בעצם החזירו למלך את כל החובות שהצטברו בשנים שבהן הם מרדו ולא שילמו. לאחר מכן, המלך החליט לקנוס אותם וקבע שהם ימשיכו לשלם את אותה כמות בדיוק במשך שנתיים נוספות, כעונש על כך שבכלל ניסו למרוד.