שופטים, פרק א׳, פסוק כ״ח

לאחר תקופה שבה התעצם וצבר כוח צבאי, כִּי חָזַק יִשְׂרָאֵל, הוא הצליח להטיל את מרותו ושלטונו על יושבי הארץ. למרות יכולת זו, נמנעו ישראל מלגרש את הכנענים לחלוטין כפי שציוותה התורה, ובמקום זאת בחרו לשעבדם, וַיָּשֶׂם אֶת הַכְּנַעֲנִי לָמַס. המילים וְהוֹרֵישׁ לֹא הוֹרִישׁוֹ מדגישות את הפער בין היכולת הצבאית למעשה בפועל, שכן הכנענים נותרו לשבת במקומם מבלי שסולקו. בחירה מודעת זו אפיינה במיוחד את שבט מנשה, אשר התפתה לרווח הכלכלי שבגביית המיסים והעדיף אותו על פני סילוק האויב, אף שכלל ישראל היה חזק דיו לסייע בגירוש.