קרה לכם פעם שעשיתם משימה ממש קשה לבד, ואחרי שסיימתם אותה בהצלחה, מישהו פתאום הגיע והתחיל לכעוס עליכם שלא קראתם לו? יפתח השופט מוצא את עצמו בדיוק במצב כזה מול אנשי שבט אפרים. הוא אומר להם וָאֶרְאֶה כִּי אֵינְךָ מוֹשִׁיעַ, כלומר, ראיתי שעובר המון זמן ואתם בכלל לא מגיעים לעזור, אז הבנתי שאין טעם להמשיך לצעוק ולבקש עזרה.
לכן, הוא החליט לצאת למערכה בעצמו למרות הסכנה. הוא מתאר זאת במילים וָאָשִׂימָה נַפְשִׁי בְכַפִּי. תדמיינו שאתם מחזיקים חפץ חשוב בכף יד פתוחה לגמרי, והוא יכול ליפול בכל רגע. כך יפתח הרגיש כשיצא למלחמה עם מעט מאוד אנשים והיה בסכנה גדולה. אבל אז קרה נס, וַיִּתְּנֵם ה׳ בְּיָדִי, ה׳ עזר לו והוא ניצח את האויב.
בגלל כל זה, יפתח שואל אותם וְלָמָה עֲלִיתֶם אֵלַי הַיּוֹם הַזֶּה לְהִלָּחֶם בִּי, הרי זה ממש חסר היגיון. כשהייתי צריך עזרה לא הגעתם, ועכשיו אחרי שהניצחון כבר שלנו אתם באים לריב? יפתח מסביר להם שאם הוא היה מפסיד, אולי הם יכלו לטעון שאיתם הוא היה מנצח. אבל מכיוון שה׳ כבר נתן לו את הניצחון, אין להם שום סיבה לכעוס ולהתלונן עכשיו.