מִזְמוֹר לְתוֹדָה הוא שיר הודיה הנאמר בעת הבאת קרבן תודה על ידי אדם שנעשה לו נס או שזכה לחסדי ה'. האדם שחווה את הנס אינו שומר את שמחתו לעצמו, אלא קורא אל כָּל הָאָרֶץ, כלומר לכל יושבי תבל, להצטרף אליו. הוא מבקש מהם הָרִיעוּ לַה' כדי לפרסם את הנס ולהמליך את ה', אשר בעת התרחשות נס מתגלה כמלך המשגיח על עולמו ישירות ולא נסתר בדרך הטבע. מכיוון שהבאת קרבן זה מלווה בשמחה רבה ואינה באה לכפר על חטא, הקריאה לכולם מזכירה שיש לשלב בהודיה גם ענווה והכנעה, כדי שהשמחה לא תחרוג מגבולותיה ותוביל לחטא.
תהלים, פרק ק׳, פסוק א׳
מִזְמ֥וֹר לְתוֹדָ֑ה הָרִ֥יעוּ לַ֝יהֹוָ֗ה כׇּל־הָאָֽרֶץ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.