יצא לכם פעם לעשות משימה רק כי הכריחו אתכם? בדרך כלל, כשעושים משהו מתוך חובה, מרגישים עייפים וחסרי חשק. אבל כשמדובר בקשר שלנו עם בורא עולם, התחושה שונה לגמרי.
הפירוש מסביר לנו שעבודת ה' היא ממש לא כמו להיות עבד של אדם רגיל. כשעובדים אצל אדם אחר, לפעמים מרגישים עצב ואפילו לא בטוחים שנקבל תמורה על המאמץ שלנו. אבל כשאנחנו מקיימים מצוות ולומדים תורה, אנחנו צריכים לעשות זאת מתוך התלהבות, רצון וטוב לב. לכן נאמר עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה. השמחה הזו היא לא סתם הרגשה נחמדה, אלא מצווה של ממש! אנחנו שומחים כי אנחנו בטוחים שה' יעניק לנו שכר אמיתי, ובעצם, הקרבה אליו היא הדבר המשמח והטוב ביותר שיש.
תחשבו מה קורה כשאדם ניגש לבקש טובה ממלך רגיל. הוא בדרך כלל מגיע בבכי ובתחנונים, ורק אם המלך מסכים לבקשה שלו, הוא יוצא משם שמח. לעומת זאת, אל ה' אנחנו מגיעים בגישה הפוכה לגמרי. הפסוק קורא לנו בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה. המילה רננה פירושה שירה. כשאנחנו באים להתפלל או נכנסים לבית המקדש, אנחנו מגיעים מראש מתוך שירה וביטחון מלא שה' שומע אותנו וימלא את בקשותינו. כשאנחנו עובדים את ה' מתוך שמחה וביטחון כאלה, אנחנו זוכים להתקרב אליו באמת ולהרגיש את האור המיוחד שלו.