שתי נקודות הקצה של מסע בני ישראל במדבר, היציאה ממצרים והכניסה לארץ ישראל, מלוות בניסים של בקיעת מים המתוארים בלשון משל מנקודת המבט של המים עצמם. כאשר הַיָּם רָאָה את כבוד ה' או את בני ישראל נכנסים אליו, אחז אותו פחד וַיָּנֹס ממקומו, כך שמימיו נבקעו והפכו ליבשה. באופן דומה בימי יהושע בן נון, הַיַּרְדֵּן יִסֹּב לְאָחוֹר; גם הוא ראה את כבוד ה', ובמקום להמשיך לזרום במסלולו הטבעי הוא הסתובב, ומימיו נעצרו ועמדו יחד כנד אחד. יש המרחיבים את ממדי הנס ומציינים כי באותה העת נבקעו כל מימי בראשית בעולם.
תהלים, פרק קי״ד, פסוק ג׳
הַיָּ֣ם רָ֭אָה וַיָּנֹ֑ס הַ֝יַּרְדֵּ֗ן יִסֹּ֥ב לְאָחֽוֹר׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.