תהלים, פרק קי״ד, פסוק א׳

Psalms 114:1Sefaria

בְּצֵ֣את יִ֭שְׂרָאֵל מִמִּצְרָ֑יִם בֵּ֥ית יַ֝עֲקֹ֗ב מֵעַ֥ם לֹעֵֽז׃

יציאת מצרים הייתה רגע היסטורי שבו התגלתה השגחתו הנסית של ה', אשר שינה את חוקי הטבע. יש הרואים בשמות יִשְׂרָאֵל ובֵּית יַעֲקֹב כפל לשון פיוטי לתיאור האומה כולה, אך אחרים מזהים הבחנה בין אנשי המעלה הרוחנית שיצאו רק מהמיקום הגיאוגרפי מִמִּצְרָיִם, לבין המון העם שהתערב בחברה והוצרך להיחלץ מתוך האוכלוסייה עצמה, מֵעַם. המילה לֹעֵז מתארת אומה הדוברת שפה זרה שאינה לשון הקודש. הגדרת המצרים כעם כזה מדגישה את זכותם של בני ישראל לגאולה, שכן למרות השעבוד הם שמרו על שפתם, שמותיהם וזהותם הייחודית.

רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״ל
פרק קי״ג
פסוק ב׳

נעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?

עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.

תרמו עכשיו

מה דעתכם על הפירוש?

התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!

ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.