ה' הופך את חוקי הטבע ומשנה מציאות של צער עמוק לשמחה יציבה כאשר הוא פוקד את האישה העקרה. לאחר ששוטטה ברחובות מרוב כאב, הוא עושה אותה למֽוֹשִׁיבִ֨י עֲקֶ֬רֶת הַבַּ֗יִת, ומעניק לה מנוחה, קביעות והקמת שושלת משפחתית, גם אם מעולם לא היה לה רחם. כך היא זוכה להיות אֵֽם־הַבָּנִ֥ים שְׂמֵחָ֗ה המוקפת בילדיה, תיאור המשמש גם משל לעיר ציון הגלמודה שעתידה לשמוח בבניה השבים אליה. לנוכח פלאות אלו וההשגחה הפרטית המדויקת של ה', מוטלת עלינו החובה להודות תמיד ולקרוא הַֽלְלוּ־יָֽהּ.
תהלים, פרק קי״ג, פסוק ט׳
מֽוֹשִׁיבִ֨י ׀ עֲקֶ֬רֶת הַבַּ֗יִת אֵֽם־הַבָּנִ֥ים שְׂמֵחָ֗ה הַֽלְלוּ־יָֽהּ׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.