גדולתו של ה' מוחלטת. הוא נמצא מעל למציאות ומעבר לכל שלטון ושררה מוכרים, מרומם מהשגתם של בני האדם ושל הכוחות העליונים גם יחד.
המילה רָם משמעותה גבוה, והמילה גּוֹיִם מכוונת לעמים [ביאור שטיינזלץ]. הצירוף רָם עַל כָּל גּוֹיִם מתפרש בכמה אופנים. גישה אחת מסבירה כי ה' מרומם ונשגב הרבה מעבר לכל התהילות והשבחים שאומות העולם מסוגלות להלל אותו [אבן עזרא, רד"ק]. מנגד, יש המפרשים זאת כהתמודדות מול עבודה זרה, ולפיהם ה' גבוה מעל כל האלילים וצבא השמים שהגויים עובדים להם מתוך סכלות [מאירי]. זווית שונה לחלוטין מציעה שהגויים אכן מרוממים את ה', אך עושים זאת במידה כזו שהם מסלקים את השגחתו מן העולם התחתון. כלומר, הם טוענים שכבודו נמצא רק בשמים ולא בארץ, ולכן הוא הותיר את הנהגת העולם בידי המזלות והכוכבים [אלשיך].
החלק השני של הפסוק, עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ, מתאר את משכן כבוד שכינתו של ה' [מצודת דוד]. מבחינה רעיונית ותחבירית, התואר רָם מתחילת הפסוק נמשך גם לחלק זה, כך שכבוד ה' מרומם על השמים, המצויים בעצמם מעל כל הגויים [אבן עזרא]. השמים, צבאם והמלאכים מסוגלים להשיג ולרומם את כבוד ה' הרבה יותר מאשר יושבי הארץ. עם זאת, כבודו כה נשגב, עד שאפילו השמים וצבאם אינם יכולים להשיגו בשלמותו [רד"ק].