תהלים, פרק קל״א, פסוק ג׳

יצא לכם פעם ללמוד משהו חשוב רק מלהסתכל על חבר טוב או על אח גדול עושה אותו? דוד המלך הרגע סיים לספר עד כמה הוא סומך על ה' בענווה, ממש כמו שתינוק קטן נשען על אמא שלו. עכשיו הוא פונה לכל עם ישראל ומבקש מאיתנו ללמוד מהדוגמה האישית שלו. הוא פונה אלינו במילה יַחֵל, שמשמעותה לקוות. דוד מבקש יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה', כלומר הוא מציע לנו לנהוג בדיוק כמוהו, לקוות ולהישען על ה' בלב שלם. הוא מבטיח שאם נסמוך על ה', הוא יעזור לנו וישמור עלינו. התקווה הזו היא לא ציפייה לקבל איזה פרס, אלא פשוט מתוך רצון טהור להיות קרובים לה'. בסוף הוא מוסיף שצריך לעשות את זה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. בניגוד לתינוק שצריך את אמא שלו רק כשהוא קטן, אנחנו צריכים להישען על ה' כמנהיג שלנו תמיד. התקווה והקשר שלנו עם ה' מתחילים ממש עכשיו, ונמשכים לנצח.