מתוך דוגמה אישית של שפלות רוח, המשורר פונה לעם בציווי ומייעץ: יַחֵל יִשְׂרָאֵל אֶל ה'. הוא קורא להם לקוות לה' מתוך רצון טהור בקרבתו וללא ציפייה לתמורה, ומבטיח שבזכות ענווה זו וזכותו של דוד, ה' ישלח לעם עזר וסעד. בניגוד לתינוק הנגמל מאמו ונשען עליה רק בקטנותו, ההישענות על ה' כמנהיג נדרשת להיות מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. זוהי תקווה נצחית המתחילה כבר מימיו של דוד, ונמשכת לעד.
תהלים, פרק קל״א, פסוק ג׳
יַחֵ֣ל יִ֭שְׂרָאֵל אֶל־יְהֹוָ֑ה מֵ֝עַתָּ֗ה וְעַד־עוֹלָֽם׃ {פ}
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.