אני נשבע כי אִם־לֹא נהגתי כך אענש: ביטלתי את שאיפותיי האישיות מתוך קבלה מוחלטת של רצון ה', באופן שבו שִׁוִּיתִי והצבתי את עצמי בענווה, וְדוֹמַמְתִּי והשקטתי את נַפְשִׁי. מצב זה מדומה לפעוט שסיים את תקופת היניקה, או לתינוק שעודו יונק, הנשען כְּגָמֻל עֲלֵי אִמּוֹ. כשם שהתינוק חסר אונים ונסמך לחלוטין על אמו, בין אם הוא נח בחיקה בשלווה ובין אם הוא משתוקק לחלבה בכאב, כך האדם מפסיק לסמוך על בינתו ושם את כל מבטחו בה'. כפל הלשון בסיום, כַּגָּמֻל עָלַי נַפְשִׁי, מדגיש את ההתמדה בביטחון זה ומלמד כי הנפש שבקרבי שותקת לחלוטין, ממש כתינוק שאין לו מילים משלו ללא אמו.
תהלים, פרק קל״א, פסוק ב׳
אִם־לֹ֤א שִׁוִּ֨יתִי ׀ וְדוֹמַ֗מְתִּי נַ֫פְשִׁ֥י כְּ֭גָמֻל עֲלֵ֣י אִמּ֑וֹ כַּגָּמֻ֖ל עָלַ֣י נַפְשִֽׁי׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.