תהלים, פרק קל״ג, פסוק ג׳

יצא לכם פעם לקום מוקדם בבוקר ולראות טיפות קטנות ועדינות של מים מנצנצות על העלים בגינה? לטיפות האלה קוראים טל. הטל לא יורד בכעס או בסערה כמו גשם חזק, אלא יורד בשקט ובנחת בכל יום, ומשקה את התבואה כדי שיהיה לנו אוכל. ממש כמו הטל העדין הזה, כך צריך להיות שלטון של מלך טוב שמנהיג את העם שלו בצורה נעימה, ישרה ורגועה. אבל איך אפשר לתאר את הטל הזה? דמיינו הר גבוה מאוד שיש בו המון מים, כמו הר חרמון. המים והשפע שבו זורמים ויורדים למטה אל הרים נמוכים ויבשים יותר, כְּטַל־חֶרְמוֹן שֶׁיֹּרֵד עַל־הַרְרֵי צִיּוֹן. התיאור היפה הזה מלמד אותנו איך הברכה עוברת הלאה, ה' מוריד את השפע מלמעלה אל המלך, והמלך מעביר את השפע אל כל העם. ולמה השפע מגיע דווקא להררי ציון שבירושלים? כִּי שָׁם צִוָּה ה' אֶת־הַבְּרָכָה, כי ציון היא המקום המיוחד שבו נמצאת המלכות ושבו כולם מאוחדים. הברכה המיוחדת שה' נותן שם היא לא רק חיים רגילים וזמניים, אלא חַיִּים עַד־הָעוֹלָם, מתנה עצומה של חיי נצח בעולם הבא.