תהלים, פרק ט״ז, פסוק ג׳

קרה לכם פעם שפגשתם אדם כל כך טוב וחכם, שפשוט רציתם להיות בקרבתו וללמוד ממנו איך להתנהג? דוד המלך מספר לנו בדיוק על האנשים המיוחדים האלה. כשהוא מדבר על לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, הוא מתכוון לאנשים צדיקים וחכמים שחיים יחד איתנו כאן על פני האדמה. הוא קורא להם גם וְאַדִּירֵי, כי הם אנשים אדירים וגדולים, שיש להם לב טוב, מידות יפות ויראת ה'. דוד כל כך מעריך אותם, ולכן הוא מוסיף כׇּל חֶפְצִי בָם. כלומר, כל הרצון שלו הוא להיות בחברתם. הוא רוצה ללמוד מהמעשים הטובים שלהם, להקשיב להם בענווה ולנסות להיות דומה להם ככל האפשר. הוא יודע שכאשר אנחנו מתחברים לאנשים טובים וצדיקים והולכים בדרך שלהם, זה עוזר לנו להתקרב אל ה' ולאהוב אותו באמת.