המלך מציג בפומבי את ההרשאה האלוהית לשלטונו ואת הקשר הייחודי שלו עם ה'. הוא מצהיר אֲסַפְּרָה אֶל חֹק, כלומר מפרסם ברבים את החוק החקוק שלפיו נבחר למלוך, גזרה המהווה הצדקה מדינית למעמדו ומעוררת בו ענווה. המלך משתף את הנבואה שבה ה' אָמַר אֵלַי כי בְּנִי אַתָּה, תואר המבטא אדם המזומן לעבודת בוראו ומייצג את העם כולו כבן אהוב. ההכרזה נחתמת במילים אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ, המתייחסות ליום משיחתו למלך שבו חווה לידה מחדש, אימוץ והתעוררות רוחנית, תוך קבלת רוח הקודש והשגחה אלוהית מלאה.
תהלים, פרק ב׳, פסוק ז׳
אֲסַפְּרָ֗ה אֶֽ֫ל־חֹ֥ק יְֽהֹוָ֗ה אָמַ֘ר־אֵלַ֥י בְּנִ֥י אַ֑תָּה אֲ֝נִ֗י הַיּ֥וֹם יְלִדְתִּֽיךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.