קרה לכם פעם שנבחרתם לתפקיד ממש חשוב, והרגשתם שאתם פשוט חייבים לספר על זה לכולם? דוד המלך מרגיש בדיוק כך. הוא רוצה להודיע לכל העולם שה' הוא זה שבחר בו להיות מלך. לכן הוא מכריז אֲסַפְּרָה אֶל חֹק. המילה חֹק קשורה למשהו שחקוק וכתוב בספר. דוד מקבל על עצמו מנהג קבוע, כמו חוק, לספר לכולם את סיפור הבחירה שלו.
הוא ממשיך ומשתף את מה שהנביאים מסרו לו: ה' אָמַר אֵלַי. ומה היה המסר המיוחד? בְּנִי אַתָּה. כמובן שלא מדובר על קשר רגיל של אבא ובן, אלא על תואר של כבוד. ה' קורא לדוד "בן" כי דוד עובד אותו ושומע בקולו, ממש כמו שבן אוהב מכבד את אבא שלו.
בסוף ההכרזה נאמר לדוד אֲנִי הַיּוֹם יְלִדְתִּיךָ. המילה הַיּוֹם מתכוונת ליום המיוחד שבו דוד נמשח למלך. באותו יום זה הרגיש כאילו הוא נולד מחדש, כי ה' הראה לו חיבה גדולה, כאילו אימץ אותו להיות לו לבן אהוב שזוכה לקבל תפקיד כל כך גדול וחשוב.