קהלת, פרק י״א, פסוק ז׳

יצא לכם פעם לצאת החוצה ביום בהיר ולהרגיש כמה נעים וחמים לראות את אור השמש? החיים שלנו מלאים ביופי, ורק היכולת הפשוטה לקום בבוקר ולראות את אור היום היא מתנה נפלאה שמשמחת אותנו. המילה וּמָתוֹק מתארת כאן את הָאוֹר. אולי תשאלו את עצמכם, הרי אור הוא לא אוכל, אז איך הוא יכול להיות מתוק? התשובה היא שהאור כל כך נעים וטוב לנו, עד שזה מרגיש ממש כמו טעם מתוק וטעים בפה. ההמשך, וְטוֹב לַעֵינַיִם לִרְאוֹת אֶת הַשֶּׁמֶשׁ, חוזר על אותו רעיון במילים אחרות כדי להדגיש כמה כיף ומשמח לחיות ולראות את השמש. רוב המפרשים מסבירים שיש כאן גם משמעות נוספת. האור והשמש הם בעצם סמל לתורה. כשאנחנו לומדים תורה ופתאום מבינים הלכה שהייתה לנו קשה, הכל נהיה לנו ברור ומאיר בראש, ממש כמו שמש חזקה ובהירה שזורחת בצהריים.