הושע, פרק י״ד, פסוק ח׳

הגולים יחזרו למצב של שלווה וביטחון בארץ ישראל, שם יָשֻׁבוּ יֹשְׁבֵי בְצִלּוֹ של ה', ויש המפרשים כי עמים אחרים או גרים הם אלו שימצאו מחסה תחת האומה הישראלית. התחדשות העם מתוארת כצמיחה, בה הם יְחַיּוּ דָגָן ויזכו לשפע חקלאי המשיב את הנפש, או שיחיו בזכות המצוות כשם שהתבואה מחיה את האדם, וְיִפְרְחוּ כַגָּפֶן המתרבה ומתפשטת למרחקים. בשונה מהדגן שדורש זריעה עונתית, הגפן פורחת מעצמה, וכך חיותם של ישראל תהיה רציפה ומתחדשת. לבסוף, זִכְרוֹ כְּיֵין לְבָנוֹן, כלומר שמם הטוב יתפשט כמו ריחו של יין משובח, או שזכר ה', הארץ ועבודת המקדש יישארו חקוקים בלבם כטעם יין שאינו סר מן הפה.