דברי הימים ב, פרק כ״ג, פסוק ו׳

הוראה קפדנית זו מסדירה את חלוקת התפקידים בשמירה על המקדש וקובעת מי רשאי להיכנס אל תוך מבנה ההיכל, המכונה בֵית ה'. ההיתר להיכנס פנימה ניתן אך ורק לכוהנים וללוויים המשמשים כמשרתי המקדש, המוזכרים במילים וְהַמְשָׁרְתִים לַלְוִיִּם. זכות כניסתם נובעת מההכרזה כִּי קֹדֶשׁ הֵמָּה, המציינת את קדושתם של האולם וההיכל שאליהם אסור לאדם רגיל מישראל להיכנס. בעוד שהכוהנים והלוויים שומרים בתוך תחומי המקדש הפנימיים, מוטל על שאר העם לשמור מבחוץ, כפי שמורה הציווי וְכָל הָעָם יִשְׁמְרוּ מִשְׁמֶרֶת ה'. תפקידם של השומרים בחוץ הוא להבטיח שאף אדם שאינו מורשה לא יתקרב וייכנס בטעות אל האזורים האסורים.