מלכים ב, פרק י״א, פסוק ג׳

תארו לעצמכם שהייתם צריכים להחביא את האוצר הכי יקר בעולם, איפה הייתם בוחרים לשים אותו? בממלכת יהודה, האוצר הזה היה נסיך צעיר, המלך האמיתי, שהיה צריך להסתתר מפני המלכה שתפסה את השלטון. המקום הבטוח והמפתיע ביותר שהם מצאו היה ממש מתחת לאף שלה, בתוך בית המקדש. המילים וַיְהִי אִתָּהּ בֵּית ה' מסבירות לנו למה דווקא שם. קודם כל, יהושבע שהחביאה אותו הייתה אשתו של הכהן הגדול, ולכן זה היה הכי טבעי ורגיל שהיא תסתובב בבית המקדש בלי שאף אחד יחשוד בה. חוץ מזה, מקום קדוש כמו המקדש הוא מקום מושלם להסוואה, כי לאיש לא היה עולה בראש לחפש שם ילד קטן. וכך הנסיך מִתְחַבֵּא שֵׁשׁ שָׁנִים בסתר, בזמן שבחוץ וַעֲתַלְיָה מֹלֶכֶת עַל הָאָרֶץ. ההסתרה הארוכה הזו הסתיימה רק בשנה השביעית. אז, הכהן הגדול אסף בסוד את שרי הצבא והלויים, כרת איתם ברית והראה להם את בן המלך שהוחבא, כדי שיוכלו להמליך אותו ולשמור עליו.