בימי שלמה המלך זכתה האומה לתקופה של שלום מוחלט וצמיחה מספרית ניכרת, עד שהעם התרבה ונמשל כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל הַיָּם, כלומר לחול אשר על שפת הים. התעצמות זו מתבטאת במילה לָרֹב, המעידה לא רק על הריבוי הכמותי בחסד ה' לאחר מגפות העבר, אלא גם על מעלתם הרוחנית הגבוהה כעושי רצונו. השפע הכלכלי אפשר לעם להיות אֹכְלִים וְשֹׁתִים וּשְׂמֵחִים מבלי שעול כלכלת בית המלך יכביד עליהם, כאשר שמחתם נבעה מעבודת ה' ולא מהוללות חומרית. במקביל לברכה זו, גידול העם, ריבוי הסעודות וזרם המבקרים יצרו צורך בהיערכות שלטונית, ולכן מונה נציב מיוחד שנועד לווסת את הכלכלה ולמנוע את התייקרות המזון.
מלכים א, פרק ד׳, פסוק כ׳
יְהוּדָ֤ה וְיִשְׂרָאֵל֙ רַבִּ֔ים כַּח֥וֹל אֲשֶׁר־עַל־הַיָּ֖ם לָרֹ֑ב אֹכְלִ֥ים וְשֹׁתִ֖ים וּשְׂמֵחִֽים׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.