לקראת יום ה', יתחוללו תמורות עזות בגרמי השמיים ובסדרי הטבע, הנושאות משמעויות פיזיות, סמליות ורוחניות.
ההכרזה כי הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ מתפרשת בכמה אופנים. במישור הטבעי, מדובר בליקוי חמה שבו השמש קודרת [אבן עזרא], או בכך שהיא תוסתר ולא תיראה כלל [ביאור שטיינזלץ]. גישה אחרת מסבירה כי החושך ייווצר כתוצאה מעשן סמיך ושריפות שיעלו מחומו הבוער של אותו יום [מלבי"ם]. במישור הרוחני, החשכת השמש נועדה לבייש את אלו המשתחווים לה ועובדים אותה כאל [רש"י]. מנגד, יש המפרשים תיאור זה כמליצה בלבד; בשל גודל הצרה והמצוקה שתבוא על בני האדם, התחושה שלהם תהיה שמאור היום החשיך בעדם [מצודת דוד].
בדומה לכך, התיאור וְהַיָּרֵחַ לְדָם מצביע על כך שהירח ישנה את צבעו לאדום. תופעה זו מוסברת כליקוי ירח [אבן עזרא], או כתופעת טבע נדירה התלויה במעטפת האוויר של כדור הארץ [ביאור שטיינזלץ]. מעבר למראה החזותי, שינוי סדרי הטבע, שבו הירח המסמל לחות ומים הופך לדם, מהווה אות מבשר רעות המעיד על מלחמות, הריגות, שריפות וחורבן שיביאו למותם של עמים רבים [אבן עזרא, מלבי"ם]. גם כאן, יש הרואים בכך ביטוי ציורי למציאות של צרה שבה הירח אינו מאיר כדרכו [מצודת דוד].
כל המאורעות הללו עתידים להתרחש לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. יום זה מתואר כיום הדין הגדול [מלבי"ם], או כתקופה הסמוכה ממש לבוא הגאולה [מצודת דוד]. היום מכונה גדול ונורא משום שאז תתגלה לעין כל גדולת ממשלתו של ה' ומעשיו מעוררי היראה [מצודת דוד].