תהלים, פרק א׳, פסוק ה׳

חשבתם פעם מה קורה כשאדם מתרגל לעשות דברים לא טובים וחושב שהכל ימשיך להסתדר לו? בסופו של דבר מגיע רגע האמת. המילים עַל כֵּן מזכירות לנו שיש קשר ברור בין המעשים שלנו לתוצאות שלהם. אנשים שבוחרים בדרך רעה לֹא יָקֻמוּ, כלומר הם לא באמת יצליחו לשרוד או להחזיק מעמד. כאשר הם יעמדו בַּמִּשְׁפָּט, הזמן שבו בודקים את המעשים של כל אדם, לא יהיו להם תירוצים להצדיק את מה שעשו. יש כאן הבדל בין שני סוגים של אנשים. הרְשָׁעִים הם אלו שעושים דברים רעים בכוונה, ולהם לא תהיה שום הצדקה. לעומתם, החַטָּאִים הם אנשים שפשוט היה להם קשה להתגבר על הרצונות שלהם והם נכנעו לפיתוי. הם אולי ינסו להגיד שהיה להם קשה מדי להתאפק, אבל הם לא יוכלו לעמוד בַּעֲדַת צַדִּיקִים. כשיעמידו אותם ליד קבוצת האנשים הטובים, התירוץ שלהם פשוט לא יעבוד, כי הצדיקים מוכיחים שתמיד אפשר להתאמץ ולבחור בטוב. לכן, מי שבוחר בדרך לא טובה לא יוכל להיות חלק מהחבורה המיוחדת והשמורה של האנשים הטובים שזוכים להשגחה של ה'.