תהלים, פרק א׳, פסוק א׳

יצא לכם פעם לחשוב מה באמת הופך אדם למאושר? המילה אַשְׁרֵי מופיעה בלשון רבים, כי אושר אמיתי הוא לא רק הצלחה אחת קטנה, אלא אוסף של הרבה דברים טובים שמשמחים אותנו מבפנים. כדי להגיע לאושר הזה, אנחנו צריכים לשים לב עם מי אנחנו מסתובבים, כדי שלא נידרדר שלב אחרי שלב. זה מתחיל כשאדם מקשיב ומסכים ללכת בַּעֲצַת רְשָׁעִים. אותם רשעים הם אנשים שמתכננים לעשות דברים לא טובים או שרודפים כל הזמן רק אחרי דברים חומריים. כשאנחנו מקשיבים לעצות שלהם, אנחנו עלולים להתחיל לחשוב כמותם. אם לא נזהרים, עוברים לשלב הבא: וּבְדֶרֶךְ חַטָּאִים לֹא עָמָד. חטאים הם אנשים שאולי לא מתכננים לעשות רע בכוונה, אבל הם נגררים אחרי הרגלים לא טובים. המילה דֶּרֶךְ מתארת את ההרגלים הקבועים שלהם, ואם אנחנו מתעכבים ועומדים בחברתם, אנחנו עלולים ללמוד מהמעשים שלהם. השלב האחרון והכי עמוק הוא וּבְמוֹשַׁב לֵצִים לֹא יָשָׁב. לצים הם אנשים שמבזבזים את הזמן שלהם, צוחקים על אחרים, מרכלים ומזלזלים בדברים חשובים. אם אנחנו מתיישבים וקובעים את המקום שלנו איתם, אנחנו מושפעים מאוד מהדיבורים שלהם. המאושר האמיתי הוא מי ששומר על עצמו ובוחר חברים טובים. הוא לא נגרר אחרי מחשבות רעות, מתרחק ממעשים לא טובים, ולא יושב במקום שבו מדברים דיבורים ריקים ופוגעים.