יצא לכם פעם לחשוב כמה גדול העולם שלנו, ואיך השמש עושה בו מסע ארוך בכל יום? השמש מתחילה את היום שלה בצד מזרח. המילים מִמִּזְרַח שֶׁמֶשׁ מתארות את המקום שבו השמש זורחת בבוקר, כלומר קצה המזרח של העולם. משם היא ממשיכה להאיר במשך שעות ארוכות, עד שהיא מגיעה לצד השני. המילים עַד מְבוֹאוֹ מתארות את המקום שבו השמש שוקעת בערב, בצד מערב. הכיוונים האלה לא נכתבו סתם, אלא הם באים לתאר את כל המקומות שבהם גרים בני אדם, מקצה אחד של העולם ועד הקצה השני. בכל המרחב העצום הזה, מְהֻלָּל שֵׁם ה'. כלומר, אנשים מכל רחבי העולם, אפילו עמים אחרים ורחוקים, מבינים בסופו של דבר שה' הוא זה שברא את הכול ושהוא הסיבה לכל מה שקורה, ולכן כולם מודים לו ומשבחים אותו.
תהלים, פרק קי״ג, פסוק ג׳
מִמִּזְרַח־שֶׁ֥מֶשׁ עַד־מְבוֹא֑וֹ מְ֝הֻלָּ֗ל שֵׁ֣ם יְהֹוָֽה׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.