קרה לכם פעם שהרגשתם שצוחקים עליכם או מעליבים אתכם, ופשוט רציתם שזה כבר ייפסק? עם ישראל הרגיש כך כשהיה בגלות. הם סבלו מהמון זלזול והשפלות מהשונאים שלהם סביב. מתוך העצב העמוק הזה, הם צועקים אל ה' ומבקשים חננו. הם חוזרים על המילה הזו פעמיים כדי לחזק את התפילה שלהם, ובעצם מבקשים שה' ירחם עליהם גם אם אין להם מספיק מעשים טובים, פשוט בגלל שהם סבלו כל כך. הם מסבירים לה' כי רב, כלומר, ספגנו כמות כל כך גדולה של עלבונות עד שממש שבענו בוז. בדיוק כמו שאחרי ארוחה גדולה מרגישים שבעים ואי אפשר לאכול יותר, כך העם מרגיש שהוא כבר מלא לגמרי מהזלזול של האויבים, ואין לו כוח לספוג אפילו עוד טיפה אחת של צער.
תהלים, פרק קכ״ג, פסוק ג׳
חׇנֵּ֣נוּ יְהֹוָ֣ה חׇנֵּ֑נוּ כִּי־רַ֝֗ב שָׂבַ֥עְנוּ בֽוּז׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.