תארו לעצמכם מצב שבו אתם בורחים ממשהו שמפחיד אתכם מאוד, ורק כשהוא נעלם לגמרי אתם מצליחים לנשום לרווחה ולהרגיש בטוחים. בני ישראל עמדו על שפת ים סוף, כשמאחוריהם רודפים פרעה והצבא שלו, שנקרא כאן וְחֵילוֹ. כדי להציל את עם ישראל, ה' לא רק נתן למי הים לחזור למקומם בשקט, אלא עשה פעולה חזקה של וְנִעֵר. ממש כמו שאדם לוקח בגד ומנער אותו בכוח כדי להשליך ממנו משהו החוצה, כך ה' טלטל והדף את המצרים בתוך המים.
אולי תשאלו, למה ה' עשה את זה בצורה כל כך סוערת? הסיבה היא שאם המים היו חוזרים למקומם בנחת, פרעה היה עלול לטעות ולחשוב שזה סתם מקרה של טבע ושבמקרה הרוח הפסיקה לנשב. הניעור החזק והעל טבעי הראה לכולם בצורה ברורה שזהו נס והשגחה של ה', וגם מנע מהמצרים את האפשרות להסתובב ולברוח לאחור.
ההצלה הזו נחשבת לחסד גדול ונצחי עבור עם ישראל. החסד הוא לא רק ההצלה עצמה, אלא השחרור האמיתי שהגיע בעקבותיה. כל עוד בני ישראל חשבו שהמצרים יכולים לרדוף אחריהם, הם עדיין פחדו עמוק בלב. ברגע שהם ראו שה' הרחיק את האויבים שלהם, הפחד נמחק לתמיד. רק אז הם הפכו לאנשים חופשיים באמת, גם בגוף וגם בנפש.