יצא לכם פעם לדמיין מסע ארוך מאוד בתוך מדבר שומם, בלי כבישים ובלי מים? במבט ראשון זה אולי נשמע קצת כמו עונש, אבל האמת היא שזה היה חסד גדול ורחמים של ה׳. כשאנחנו קוראים על לְמוֹלִיךְ עַמּוֹ בַּמִּדְבָּר, אנחנו קודם כל אומרים תודה על כך שה׳ שמר על בני ישראל מכל משמר. הוא הראה להם את הדרך בעזרת עמוד ענן ביום ועמוד אש בלילה, שמר עליהם מכל הכיוונים עם ענני כבוד ודאג לכל מה שהם היו צריכים בדרך פלא. אבל למה בכלל ללכת במסלול כל כך ארוך? ה׳ עשה זאת בכוונה כדי שבני ישראל לא יתחרטו פתאום וירצו לחזור למצרים. בנוסף, המסע הארוך נתן להם זמן לנקות את הלב מההתנהגות הרעה שראו במצרים, וללמוד בנחת את דרכי ה׳ והתורה. המילה לְמוֹלִיךְ מדגישה שה׳ הוביל אותם ממש בעצמו, ולא על ידי שליח או מלאך. ה׳ עשה את זה מתוך אהבה גדולה, כדי שבני ישראל לא יתבלבלו ויתחילו להתפלל למלאך במקום אליו.
תהלים, פרק קל״ו, פסוק ט״ז
לְמוֹלִ֣יךְ עַ֭מּוֹ בַּמִּדְבָּ֑ר כִּ֖י לְעוֹלָ֣ם חַסְדּֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.