בריאת המאורות המאירים בחשכה נועדה לקיים את העולם ולהעניק חסד מתמשך לברואים. אֶת־הַיָּרֵחַ וְכוֹכָבִים לְמֶמְשְׁלוֹת בַּלָּיְלָה, תפקידם הראשון הוא מעשי: להעניק אור להולכי מדבריות וליורדי הים הזקוקים להכוונה באפלה [רד"ק]. מעבר להארת הלילה, לגרמי השמים ישנה השפעה מהותית על הטבע כולו. לירח יש כוח מיוחד הפועל על המים, ולכל כוכב וכוכב יש כוח והשפעה ספציפית על צמחים, אבנים ומתכות [רד"ק, מאירי]. עצם קיומם של המאורות יוצר את מחזוריות החום והקור, שהיא הסיבה המרכזית להמשכיות החיים על פני האדמה ללא הפסק, ולכן נאמר כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ [רד"ק, מאירי].
במבט נוסף, צירוף הירח והכוכבים יחד לממשלת הלילה עשוי לעורר תמיהה, שכן נראה שהירח לא קיבל שלטון בלעדי בלילה כפי שקיבלה השמש ביום, דבר שעלול להיראות כפגיעה נוספת בירח לאחר שקוטן ממעמדו המקורי. אולם, המציאות היא הפוכה ומהווה חסד בפני עצמה: ה׳ לא נתן לכוכבים ממשלה עצמאית, אלא הציב אותם תחת שליטת הירח. ריבוי הכוכבים סביב הירח נועד להפיס את דעתו ולפייסו על ידי הענקת צבא גדול של משרתים, ובכך ללמד מוסר השכל על החשיבות שבפיוס מי שהוקנט ונפגע [אלשיך].