יצא לכם פעם לחשוב על אנשים מאוד חשובים, כמו מלכים או מנהיגים? בדרך כלל, הם אוהבים להיות קרובים לאנשים חשובים ועשירים אחרים, ופחות שמים לב לאנשים פשוטים. אבל אצל ה', המצב הפוך לגמרי.
אמנם ה' נמצא גבוה בשמיים, כִּי־רָם ה', אבל הוא ממש לא מסתתר בעננים. להפך, הוא משגיח מקרוב, עוזר ומרים דווקא את האדם העני והפשוט, ולכן נאמר וְשָׁפָל יִרְאֶה. דוד המלך בעצמו הרגיש את זה, כשהתחיל את דרכו כרועה צאן פשוט בשדה, וה' בחר בו. ה' קרוב מאוד לאנשים צנועים שלא חושבים שהם טובים יותר מאחרים.
לעומת זאת, איך ה' מתייחס לאדם שמתגאה ומרגיש שהוא הכי חשוב בעולם? המילים וְגָבֹהַּ מִמֶּרְחָק מתארות שה' משקיף על האדם הגאוותן מהשמיים הרחוקים. ה' מתרחק ממי שמתנהג בגאווה וחושב רק על עצמו. המילה יְיֵדָע מלמדת אותנו שה' יעניש את הגאוותן וילמד אותו לקח, כדי שיבין שאי אפשר להתנהג בהתנשאות כלפי אחרים.