האדם פונה אל נפשו או אל כנסת ישראל, ומורה לה לרומם את ה' ולהכריז אָמַרְתְּ לַיהוָה מתוך הכנעה. באמירה אֲדֹנָי אָתָּה הוא מבטל את מעמדו שלו ומקבל עליו את עול מלכותו של ה' כאדונו המוחלט. מתוך כך הוא מודה כי טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ, כלומר הטוב שה' מעניק לו הוא חסד חינם שאינו מוטל עליו כחובה, ולכן יש לעבוד את ה' לשמה ללא ציפייה לפרס. לחלופין, המשמעות היא שמעשיו הטובים של האדם ממילא אינם מגיעים לה' ואינם מועילים לו. מנגד, יש הרואים בפסוק פנייה לאומה עובדת אלילים, המאמינה בטעות כי ה' אינו מתערב בעולם התחתון ואינו משפיע עליו מטובו.
תהלים, פרק ט״ז, פסוק ב׳
אָמַ֣רְתְּ לַֽ֭יהֹוָה אֲדֹנָ֣י אָ֑תָּה ט֝וֹבָתִ֗י בַּל־עָלֶֽיךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.