תהלים, פרק ט״ז, פסוק ה׳

בניגוד לאנשים השואפים להישגים חומריים, דוד מצהיר כי ה' לבדו הוא כל טובתו ומוקד חייו. המושגים מְנָת־חֶלְקִי, וְכוֹסִי וכן גּוֹרָלִי נכפלים כדי להדגיש שה' הוא נחלתו היחידה, בין אם מדובר בחלק שווה שהאדם מכין לעצמו ובין אם בגורל הנופל בחלקו ממילא. המילה וְכוֹסִי מתפרשת כמנה וחשבון ולא ככוס משקה, או לחלופין כרמז לזכות העתידית לברך על כוס הישועה בסעודת הצדיקים. בהצהרה אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי מודגש כי ה' אינו רק המטרה אלא גם משמש משען לאדם ועוזר לו בדרך אליה. עזרה זו משולה לאב המנמיך את יד בנו ומניח אותה על החלק המובחר, ולכן המילה תּוֹמִיךְ מתפרשת גם מלשון הנמכה והכוונה אל הטוב האמיתי.