מתוך נוכחותו התמידית של ה' וביטחון בסליחתו עולה הרמוניה שלמה שבה לָכֵן שָׂמַח לִבִּי, כלומר השכל והדעת חווים שמחה קבועה מתוך התגברות על היצר והשגת מטרות רוחניות. במקביל וַיָּגֶל כְּבוֹדִי, היא הנשמה המהווה את כבודו האמיתי של האדם, אשר חווה התחדשות בכל עלייה רוחנית וביטחון שתידבק בבוראה. השמחה השלמה מרוממת גם את הגוף החומרי, ומכאן ההבטחה כי אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח ויזכה להגנה מלאה מנזקים וממחלות בחייו. ביטחון פיזי זה ממשיך גם לאחר המוות, כאשר הגוף ינוח בקברו בשלמות ולא תשלוט בו רימה, כרמז לתחיית המתים ולתענוג נצחי.
תהלים, פרק ט״ז, פסוק ט׳
לָכֵ֤ן ׀ שָׂמַ֣ח לִ֭בִּי וַיָּ֣גֶל כְּבוֹדִ֑י אַף־בְּ֝שָׂרִ֗י יִשְׁכֹּ֥ן לָבֶֽטַח׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.