יצא לכם פעם להעמיד פנים שאתם מישהו אחר לגמרי, רק כדי לצאת ממצב לא נעים? זה בדיוק מה שקרה לדוד. דוד היה צריך לברוח משאול המלך, והוא הגיע לעיר של פלשתים בשם גת. כשהאנשים של מלך גת ראו אותו, הם מיד זיהו שזהו דוד הגיבור, והוא היה בסכנה גדולה.
כדי להינצל, דוד חשב על תכסיס מיוחד. המילים בְּשַׁנּוֹתוֹ אֶת טַעְמוֹ מסבירות שדוד שינה את ההתנהגות והשכל שלו. הוא פשוט עשה את עצמו משוגע! הוא התחיל לקשקש על הדלתות ולהתנהג בצורה מוזרה מאוד. למה? כי הוא ידע שבדרך כלל אנשים לא פוגעים במישהו שנראה להם לא שפוי.
כל זה קרה לִפְנֵי אֲבִימֶלֶךְ. אולי תשאלו, הרי למלך גת קראו אכיש, אז למה כתוב אבימלך? התשובה היא שאבימלך זה לא שם פרטי, אלא תואר מלכותי שנתנו לכל המלכים של הפלשתים, ממש כמו שלכל מלכי מצרים קראו פרעה.
המלך באמת חשב שדוד משוגע, והחליט לגרש אותו. כאן קרה נס מיוחד שמתחבא במילים וַיְגָרְשֵׁהוּ וַיֵּלַךְ. תחשבו על זה, כשמגרשים אדם שמתנהג בשיגעון, הוא בדרך כלל משתולל או קופץ. אבל דוד פשוט קם והלך משם לאט וברוגע, כדי לא להיראות כמו אדם רגיל שבורח מפחד. הנס הגדול היה שאף אחד מהאנשים של המלך לא שם לב שדוד בעצם מתנהג עכשיו בצורה רגילה והגיונית, וכך הוא הצליח לצאת משם בשלום.
אחרי שדוד ניצל בדרך הנס הזו, הוא כל כך שמח והתרגש, עד שהוא חיבר את המזמור הזה כשיר תודה לה'. הוא אפילו סידר את השיר לפי סדר אותיות האלף-בית, כדי לבטא עד כמה השמחה שלו ענקית ושלמה. בשיר הזה דוד מלמד אותנו שה' תמיד שומר עלינו, משגיח עלינו מכל רע, וקרוב מאוד לשמוע את התפילות שלנו.