מפלתו של הרשע, כדוגמת דואג האדומי, הופכת ללקח עבור המתבוננים המצביעים עליו ואומרים הִנֵּה הַגֶּבֶר לֹא יָשִׂים אֱלֹהִים מָעוּזּוֹ. במקום להישען על ה' כמבטחו, בחר הרשע בדרך של וַיִּבְטַח בְּרֹב עָשְׁרוֹ ותלה את ביטחונו בהון שקיווה לקבל כפרס מהמלך על הלשנתו. הוא חשב שיוכל להתחזק ולמצוא מקלט, כלומר יָעֹז, דווקא בְּהַוָּתוֹ, מתוך מעשי העוולה והרשעות שביצע כדי למצוא חן. לבסוף מתברר כי אותה רשעות שעליה נשען כדי לצבור כוח הפכה לשברו ולחורבנו. לאור זאת, עוברי האורח הרואים כיצד תחבולותיו הובילו לנפילתו מתמלאים ביראה ומתקנים את דרכם.
תהלים, פרק נ״ב, פסוק ט׳
הִנֵּ֤ה הַגֶּ֗בֶר לֹ֤א יָשִׂ֥ים אֱלֹהִ֗ים מָ֫עוּזּ֥וֹ וַ֭יִּבְטַח בְּרֹ֣ב עׇשְׁר֑וֹ יָ֝עֹ֗ז בְּהַוָּתֽוֹ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.