דוד מוכיח את דואג האדומי ותמה מַה תִּתְהַלֵּל בְּרָעָה, כיצד הוא מסוגל להתפאר בהלשנתו ההרסנית ובמזימתו למנוע עזרה מן הנרדף. הוא פונה אליו בקריאה ישירה ואומר לו הַגִּבּוֹר, בין אם כעקיצה אירונית כלפי אדם גדול בתורה שהשחית את דרכו, ובין אם לציון גבורתו לעשות רע. מול רשעות זו מציב דוד את חֶסֶד אֵל כָּל הַיּוֹם, המגן תמיד על הנרדף ומבטיח שה' יזמן לו ישועה, בעוד שמעשהו האכזרי של דואג אינו חסד כלל אלא חרפה וחילול השם.
תהלים, פרק נ״ב, פסוק ג׳
מַה־תִּתְהַלֵּ֣ל בְּ֭רָעָה הַגִּבּ֑וֹר חֶ֥סֶד אֵ֝֗ל כׇּל־הַיּֽוֹם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.