קרה לכם פעם שממש נבהלתם ממשהו, ורגע אחר כך גיליתם שבכלל לא הייתה סיבה לדאגה? זה בדיוק מה שקורה לאנשים טובים כשאויבים מנסים להתקיף אותם. בהתחלה הם מרגישים חרדה עצומה, שָׁם פָּחֲדוּ פַחַד לֹא־הָיָה פָחַד, כלומר הם היו בטוחים שהם עומדים להפסיד, אבל למעשה זה היה פחד שווא כי הישועה של ה׳ כבר הייתה מוכנה. האויבים התאספו והקימו מחנה מסביב, והמילה חֹנָךְ מתארת בדיוק את צבאות האויב שחונים שם. אבל ה׳ מתערב, מסלק את האויבים ומעלים את האיום, וכך הוא פִּזַּר עַצְמוֹת חֹנָךְ. בסופו של דבר, הרשעים נכשלים ונשארים מבוישים, הֱבִשֹׁתָה, מפני שה׳ בחר לשמור על האנשים הטובים ודחה את האויבים, כִּֽי־אֱלֹהִים מְאָסָם.
תהלים, פרק נ״ג, פסוק ו׳
שָׁ֤ם ׀ פָּ֥חֲדוּ פַחַד֮ לֹא־הָ֢יָ֫ה פָ֥חַד כִּֽי־אֱלֹהִ֗ים פִּ֭זַּר עַצְמ֣וֹת חֹנָ֑ךְ הֱ֝בִשֹׁ֗תָה כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים מְאָסָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.