רגעים של אימה קיומית מתהפכים באחת למפלה מוחצת של רשעים, כאשר שָׁם פָּחֲדוּ פַחַד לֹא־הָיָה פָחַד. חרדה זו מתוארת כפחד חסר תקדים בעוצמתו, אשר מתברר למעשה כפחד שווא משום שישועת ה' כבר מוכנה. הסיבה לביטול החרדה היא התערבות ההשגחה, שכן ה' פִּזַּר עַצְמוֹת חֹנָךְ והשמיד את צבאות האויב החונים וצרים על העם. המפלה מותירה את התוקפים בבושה, בבחינת הֱבִשֹׁתָה כִּי־אֱלֹהִים מְאָסָם, בין אם ה' ומנהיגיו מביישים את האויב שה' מאס בו, ובין אם האויב נותר מבויש ומבין שהצלחתו הזמנית נבעה רק מכך שה' מאס בעמו בשל חטאיהם.
תהלים, פרק נ״ג, פסוק ו׳
שָׁ֤ם ׀ פָּ֥חֲדוּ פַחַד֮ לֹא־הָ֢יָ֫ה פָ֥חַד כִּֽי־אֱלֹהִ֗ים פִּ֭זַּר עַצְמ֣וֹת חֹנָ֑ךְ הֱ֝בִשֹׁ֗תָה כִּֽי־אֱלֹהִ֥ים מְאָסָֽם׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.