אותו נָבָל, אדם שפל ונבזה המייצג את מנהיגי האויב המצרים לישראל, אָמַר בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים ופועל מתוך הנחה פנימית כי הכל מקרי. כתוצאה מכך הוא ועמו משחיתים את דרכם והופכים אותה למתועבת באמצעות מעשי עוולה, וכך הִשְׁחִיתוּ וְהִתְעִיבוּ עָוֶל. במציאות מושחתת זו אֵין עֹשֵׂה טוֹב, ואין באותם רשעים אפילו אדם אחד הנוהג במוסריות בסיסית. לעומת זאת, יש המפרשים כי המשך הפסוק מתאר דווקא את עם ישראל בגלות, אשר השחיתו את דרכם בחטא אך תיעבו את הגזירות שנגזרו עליהם, בשלב שבו טרם קם מי שיתקן את המעוות.
תהלים, פרק נ״ג, פסוק ב׳
אָ֘מַ֤ר נָבָ֣ל בְּ֭לִבּוֹ אֵ֣ין אֱלֹהִ֑ים הִֽ֝שְׁחִ֗יתוּ וְהִֽתְעִ֥יבוּ עָ֝֗וֶל אֵ֣ין עֹֽשֵׂה־טֽוֹב׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.