יצא לכם פעם לחכות למשהו טוב כל כך הרבה זמן, עד שפשוט רציתם לומר מכל הלב "הלוואי שזה כבר יקרה"? המזמור שלנו מסתיים בדיוק בתפילה כזו, מלאה בתקווה וגעגוע ליום שבו ה' יחזיר את עם ישראל מהגלות.
הבקשה מתחילה במילים מי יתן, שהן דרך להביע משאלה חזקה שהישועה תגיע מהר מאת ה' השוכן בציון. המילה בשוב מתארת מצב של שקט, רוגע ומנוחה לנפש, והמילה שבות מסמלת את החזרה שלנו הביתה.
אולי שמתם לב שכתוב ישועות ברבים ולא "ישועה" אחת. הסיבה היא שההצלה הזו מיועדת לכל החלקים והסוגים של עם ישראל. התפילה היא שה' יעזור לנו להתעורר ולחזור אליו באהבה ומעצמנו. כך נזכה לגאולה בזכות המעשים הטובים שלנו, ברוגע ובלי לסבול מקשיים בדרך, וכולם יראו בבירור שהישועה הגיעה מה'.
בסוף הפסוק כתוב יגל יעקב ישמח ישראל. למה מזכירים פה שני שמות ושתי מילים של שמחה? השם יעקב מסמל את האנשים הרגילים בעם שאולי לא תמיד מושלמים במעשים שלהם, והשם ישראל מסמל את הצדיקים. התקווה המרגשת היא שכולם יחד, בלי יוצא מן הכלל, יזכו לשמוח בגאולה השלמה!