הקשר בין זעקת האדם בעת משבר לבין הישועה מודגש בהודיה לה' כִּי אַתָּה אֱלֹהִים שָׁמַעְתָּ לִנְדָרָי. רוב המפרשים רואים בכך תודה על נדרים שהמשורר נדר בעבר לקראת מלחמה, אך יש שקוראים זאת כבקשה לעתיד שה' ישמע את נדריו ויצילו מגלות. בעקבות ההיענות לנדרים נָתַתָּ יְרֻשַּׁת יִרְאֵי שְׁמֶךָ, שהיא נחלה היכולה להתפרש באופן פיזי כארץ ישראל וערים שהושבו מידי האויב, או כנחלה רוחנית המעניקה את הזכות לשכון בבית ה' ואת השכר השמור לנאמנים לו.
תהלים, פרק ס״א, פסוק ו׳
כִּֽי־אַתָּ֣ה אֱ֭לֹהִים שָׁמַ֣עְתָּ לִנְדָרָ֑י נָתַ֥תָּ יְ֝רֻשַּׁ֗ת יִרְאֵ֥י שְׁמֶֽךָ׃
שיתוף הפסוק
רוצים להנציח נופל?
הקדש פסוק זה לחלל צה״לנעזרתם בפירוש שלנו ומצאתם בו ערך?
עזרו לנו להגדיל תורה ולהאדירה. תחזוקת האתר והשבחת התוכן כרוכות בהוצאות מרובות. תרומה קטנה שלכם תסייע לנו להחזיק את הפלטפורמה ותהפוך אתכם לשותפים מלאים בהנגשת חוכמת המקרא.
תרמו עכשיומה דעתכם על הפירוש?
התחברתם? יש לכם חידוש או הארה על הפסוק שלמדתם כאן? נשמח לשמוע!
ההערות שלכם חשובות לנו ועוזרות לשפר את הפירוש.